בדיקות לאי פריון

יש לבצע בדיקות לאחר שנה של יחסים בלתי מוגנים. הקדמת הבירור וביצוע הבדיקות מותנה לעיתים בגיל האישה, או אם האישה הרתה כבר בעבר (אי פריון משני). יש לבצע בירור אי פריון בו זמנית בגבר ובאישה.

הבירור הבסיסי כולל: -בדיקת זרע X 2 -הוכחת קיומו של ביוץ -בדיקה הישרדות הזרע לאחר יחסים-קיומם של זרעים בתנועה בריר הצוואר מספר שעות לאחר קיום יחסים. -בדיקת תקינות איברי הרבייה, החצוצרות לצורך אבטחת המעבר התקין של הזרע כדי שייפגש עם הביצית לצורך הפרייתה. -יש לברר כמו כן טיבם של יחסי המין בין בני הזוג,תדירות,חדירה ושפיכה. בדיקות הבסיסיות של הגבר בדיקת זרע: יש לבצע את בדיקת הזרע לאחר התנזרות של 3-4 ימים ולהביאה למעבדה תוך פרק זמן קצר 30-60 דקות,יש לעיתים לחזור על בדיקת הזרע. בדיקת הזרע כוללת ריכוז הזרע לסמ"ק,תנועתיות הזרע,והאיכות המורפולוגית שלו.פקטורים כמו קיומה של דלקת באיברי הרבייה נבדקת אף היא. לעיתים יש להפנות את הגבר לבדיקות משלימות אצל אורולוג כדי לבחון תקינותם של איברי הרבייה של הגבר,לעיתים ניתן לבצע סונר אשכים כדי לקבל מידע אמין יותר על מצב איברי הרבייה,כמו כן ניתן לבצע בדיקות הורמונאליות על מנת לקבל מידע על התפקוד הבלותי של האשכים ואיברי הרבייה הגבריים. לעיתים יש צורך לבצע ביופסיה של האשכים כדי להגדיר את מהות הבעיה. כמו כן לעיתים יש לבצע בדיקה כרומוזומלית של הגבר ושל כרומוסום Y כדי לבחון אם הבעיה אינה נובעת מפגמים במבנה הגורמים לפגיעה באיכות הזרע של הגבר. בדיקות בסיסיות של האישה הבדיקות הבסיסיות אצל האישה מתייחסות לקיומו של ביוץ ותקינותם של איברי הרבייה והמעברים. ניתן לקבל אישור לקיומו של ביוץ על ידי ביצוע 1.עקומת חום בסיסית –מדידת חום המתבצעת מידי בוקר בבוקרו לפני הקימה וניתן לזהות עליה בחום הבסיסי המתרחשת לאחר הביוץ. 2.בדיקת רמת הפרוגסטרון –לאחר הביוץ השחלה מייצרת פרוגסטרון הורמון המכין את רירית הרחם להשתרשות של הביצית המופרית-את בדיקת הדם לקביעת רמת הפרוגסטרון המאשרת קיומו של ביוץ יש לקחת 5-10 ימים לפני קבלת המחזור של האישה 3.ביופסיה של רירית הרחם בדיקה זו יכולה לאשר קיומו של ביוץ לפי ההיסטולוגיה של רירית הרחם ההופכת להיות רירית הפרשתית ,בדיקה זו יכולה לשמש מדד לתקינות תגובת רירית הרחם להפרשה ההורמונאלית של האישה ובעיקר הפרשת הפרוגסטרון. 4.לסיכום ההוכחה היחידה לביוץ היא השגת הריון. ניתן כאמור לבדוק רמת פרוגסטרון העולה לאחר הביוץ, ניתן לעקוב אחר שינויים במראה הזקיק המתפתח באולטרסאונד. ניתן לעקוב אחר הביוץ ע"י ערכת זיהוי ביוץ לפי בדיקות שתן, וכן ע"י מעקב אחר חום הגוף. הביוץ קורה 14 יום לפני המחזור בדיקה לאחר יחסים שנעשית לפני הביוץ-בדיקה זו בוחנת את יכולת ההישרדות של הזרע בתעלת צוואר הרחם בריר הצוואר מספר שעות לאחר קיומם של יחסים. צילום רחם צילום רחם מבוצע כחלק מהברור הבסיסי של בעיית פריון. הצילום בודק את חלל הרחם, את המעבר בחצוצרות, והאם יש חשש להידבקויות באגן היכולות למנוע מעבר חופשי של הביצית מהשחלה לחצוצרה (אתר ההפריה). שלבי הצילום: 1. החדרת ספקולום לנרתיק כדי לחשוף את צוואר הרחם (כמו בכל בדיקה גינקולוגית שגרתית). 2. חיטוי צוואר הרחם עם פולידין או נוזל חיטוי דומה. 3. עיגון צוואר הרחם למקומו ע"י תפיסתו עם מכשיר הנקרא טנקולום. הנבדקת עשויה לחוש צביטה או דקירה. 4. החדרת צינורית לתעלת צוואר הרחם (עד כ – 1.5 סמ' מכלל 4 סמ' אורך התעלה). 5. הזרמת "חומר ניגוד" דרך הצינורית לתוך חלל הרחם. מדובר בנוזל המכיל יוד. יוד הינו יסוד עם משקל מולקולארי גבוה, ולכן אטום למעבר קרני רנטגן. 6. מעקב אחר התפשטות החומר ע"י צילומים עוקבים במכונת רנטגן. כל התהליך אורך כ – 10 דקות. הצילום עצמו אורך לרוב כ- 20 שניות.הצילומים ופענוחם בכתב ניתנים למטופלת לאחר כ – 20 דקות. צפויה תחושת כאב ואי נוחות מסוימת. אפשר ליטול כדור נגד כאבים לפני הצילום. יש להודיע על רגישות לתרופות באופן כללי, ורגישות ליוד באופן ספציפי. יש להודיע אם יש חשש להריון. במקרים רבים מושגים הריונות לאחר הצילום. לפני הצילום יש לחתום על טופס הסכמה המנוסח באופן מבהיל למדי. רצוי לא להיבהל. הסיכון לסיבוכים משמעותיים בעקבות צילום רחם הינו קטן ביותר. אולטרסאונד באמצעות מכשיר זה ניתן לזהות את השחלות ,הזקיקים בם מתפתחים הביציות, זקיק הוא בית הגידול של הביצית. דופן הזקיק מכיל תאים המזינים את הביצית ודואגים לתהליך הבשלתה. הזקיק עצמו מכיל נוזל. הביצית מוקפת בתאים מיוחדים וגדלה בצמוד לדופן הפנימי של הזקיק. בכל חודש נבחר "הזקיק המוביל" הגדל מקוטר של כ- 5 ממ' עם תחילת הדימום הווסתי, לקוטר של כ – 20 ממ' לקראת הביוץ. ביצית בשלה מגיעה לקוטר של כ – 0.15 ממ', משום כך ניתן לראותה במיקרוסקופ בלבד. הזקיק גדול כמעט פי 200 לכן קל לראותו באולטרסאונד. גודל הזקיק משקף את בשלות הביצית הגדלה בו. בטיפולי הפריה חוץ גופית מקובל להניח כי זקיק בקוטר של 17 ממ' ויותר מכיל ביצית בשלה. יש לזכור כי לא בהכרח כל זקיק מכיל ביצית. לא ניתן לברר זאת, אלא ע"י שאיבת תוכן הזקיק ובדיקתו במעבדה. כמו כן ניתן לבחון במכשיר האולטרסאונד את מבנה הרחם , רירית הרחם-רירית הרחם הינה הציפוי הפנימי של חלל הרחם, ובה משתרש העובר ומתפתח ההיריון. רירית תקינה ובראיה הינה תנאי להריון תקין. מקובל - רירית מעל 7 ממ' הינה בעובי תקין. יש להתייחס גם למרקם הרירית ולסדירות שלה. יתכן הריון תקין גם בנוכחות רירית דקה יותר וכמו כן את קיומם של הפרעות ברירית הרחם-פוליפים ושרירנים. היסטרוסקופיה נעשית באמצעות טלסקופ המוחדר דרך צוואר הרחם מוחדר גז או נוזל המאפשר צפייה בחלל הרחם ותוכנו-תקינות החלל ,פתחי החצוצרות,בזמן הפרוצדורה ניתן לקחת ביופסיה או להוציא פוליפים,או להתיר הדבקויות עדינות לעיתים נדרשת היסטרוסקופיה ניתוחית כדי לפתור בעיות כבדות יותר כמו קיומם של שרירנים תת ריריים ,הידבקויות קשות או עיוותים אנטומיים של הרחם ,קיומן של מחיצות.היסטרוסקופיה ניתן לבצע בהרדמה מקומית או כללית. לפרוסקופיה טלסקופ המוחדר דרך חתך קטן באזור הטבור ובאמצעותו ניתן להאיר את פנים הבטן והאגן לאחר מילוי החלל עם גז –דו תחמוצת הפחמן הנספג לאחר מכן בקלות. פרוצדורה זו מאפשרת זיהו פתולוגיות באגן כמו אנדומטריוזיס היכולה לגרום לאי פריון,כמו כן ניתן לבחון את תקינות המעבר בחצוצרות ע"י הזרקת חומר צבע לרחם העובר לחצוצרות ונשפך לאגן. פעולה זו מבוצעת בהרדמה כללית על בסיס אמבולטורי.