אי פריון - רקע וטיפול

אי פוריות מוגדרת כאשר הנסיונות להביא ילד בקיום יחסים בלתי מוגנים כשלו לאחר פרק זמן של שנה-מדובר בערך ב- 15-20% מכלל הזוגות הנשואים.

הרקע לאי פריון יכול להיות על רקע גורם ספציפי או מספר גורמים,ולעיתים הרקע הוא בלתי מוסבר. לבירור הבעיה יש לפנות לרופא שיבצע את הבירור והטיפול המתאים. לפני כניסה להריון יש לשמור על בריאות כללית טובה: הפסקת עישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה, משקל תקין, להימנע משתיית אלכוהול. חומצה פולית: משרד הבריאות ממליץ על נטילת חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם ליום, במשך 3 חדשים לפני ההריון המתוכנן. מטרת הטיפול – להקטין הסיכון למומים של מערכת העצבים המרכזית, ובעיקר של מוח השדרה. בנוסף, משרד הבריאות ממליץ לערוך בדיקה לנשאות של הגן טיי זאקס: מחלה גנטית קטלנית, הנפוצה יותר בקרב אשכנזים. מדובר בבדיקת דם פשוטה שלוקחים מבן הזוג. לאחר כ – 3 שבועות התוצאות מגיעות בדואר הביתה. הבדיקה במימון משרד הבריאות. קיימת שורה ארוכה של בדיקות גנטיות נוספות שניתן לבצע לפני ההריון כדי לברר נשאות למחלות רבות ושונות. אין המלצה של משרד הבריאות לבצע בדיקות אלו. ההחלטה נתונה בידי כל זוג האם לבצע הבדיקות, כמה, איפה וכו'. אם קיימת מחלה גנטית במשפחה מומלץ להתייעץ עם יועץ גנטי. התנאים להפריה: כשהאישה מצויה בשנות העשרים היא נמצאת בשיא פוריותה וסיכוייה להרות הינם כ-20% לכל מחזור ומכאן והילך ישנה ירידה בפוריותה של האישה ומגיל 35 והילך הירידה הינה בולטת עוד יותר. קיימים מספר תנאים לצורך התעברותה של האישה: השלב הארוך והמסובך ביותר הוא שלב הבשלת הביצית בשחלה.בשלב זה רב הנסתר על הגלוי, ואולם בשחלות מבשילות כל הזמן ביציות, שרק כפרומיל מהן תגענה לבשלות וביוץ. הביצית הבשלה נמצאת בנוזל הזקיק (קוטרו מגיע בזמן זה ל- 20 ממ'). בעת הביוץ תוכן הזקיק נשפך אל מחוץ לשחלה. החצוצרה שולחת אצבעות ארוכות המלטפות את פני השחלה בעדינות ושואבות לתך החצוצרה את הביצית. ההפריה עצמה מתרחשת בחצוצרה. כדי שתתרחש אמור להימצא באזור זרע תקין. לאחר ההפריה מתחילה חלוקת תאים מהירה, העובר הנוצר שוהה בחצוצרה במשך כ – 5 – 7 ימים ומגיע בסוף המסע לחלל הרחם. ברחם מתרחש דיאלוג בין העובר לרירית ובסיומו משתרש העובר ברירית לסיכום: 1. חייב לתרחש ביוץ-דהינו חריגה של ביצית מהשחלה הביוץ הוא הציר המרכזי ביכולת הפריון של האישה. בהעדר ביוץ לא יתכן הריון, ולכן כה חשוב להבין את הנושא. הציר ההורמונלי של האישה מתחיל כידוע במוח ומסתיים בשחלות. המערכת בנויה כך שמידי חודש האישה תבייץ ביצית אחת ברת הפריה. כמובן שאצל יונקים קטנים יותר המערכת מתוכננת לביוץ של מספר ביציות, ולכן אנו מקבלים יותר עוברים. נקבת האדם נולדת עם מספר ביציות מוגבל (כ - 2 מליון). במהלך החיים, כולל בגיל הצעיר, יש הרס בלתי פוסק של ביציות., כך שבגיל ההתבגרות המינית נותרות רק כחצי מליון ביציות. מגיל זה ועד גיל הבלות האישה מבייצת ביצית אחת מידי חודש, כאשר במקביל כ - 1000 ביציות נהרסות. יש להדגיש כי מצבים בהם אין ביוץ כגון במהלך הריון או בנטילת גלולות נגד הריון תהליך ההרס אינו פוסק. מעבר לכך, איכות הביציות היא הגורם החשוב ביותר בסיכוי להשיג הריון. הטבע בוחר את הביציות האיכותיות בגיל צעיר, ומשאיר את הביציות הפחות איכותיות לגיל המבוגר. מנגנון זה מסביר הקושי להשיג הריון בגיל 35 + (בממוצע) , את ריבוי ההפלות הטבעיות, וכן את ריבוי המומים הכרומוזומליים. פרק הזמן שעובר מתחילת בדימום הווסתי עד לביוץ משתנה בין השים שונות, ובאופן כללי מתקצר עם העלייה בגיל. השלב הזה נקרא: שלב פוליקולרי, או זקיקי, על שם הזקיק המתפתח בשחלה לקראת הביוץ. כאשר הזקיק מגיע לקוטר המתאים לביוץ הוא שולח סיגנל הורמונלי בדמות עליה ברמת האסטרדיול בדם. סיגנל זה נקלט בבלוטת יותרת המוח וגורם לעליה עצומה בהפרשת הורמון LH (בעברית הורמון ההצהבה). נחשול ה - LH נמשך כ - 48 שעות, כאשר הביות מתרחש בפועל לקראת סיומו. מדידת הורמון זה בדם או בשתן יכולה לתת אינדיקציה למועד הביוץ. הורמון ההצהבה גורם לשלושה תהליכים ביולוגיים קריטיים: 1. התקדמות בחלוקת ההפחתה של הכרומוזומים בביצית, שכן המטען הגנטי הסופי (בעת ההפריה ע"י הזרע) של הביצית הוא בדיוק 50% מהמטען הגנטי של כל תא אחר בגוף. 2. תהליך ביולוגי-פיזיקאלי של פליטת הביצית מתוך רקמת השחלה לחלל האגן. הביצית בהמשך אמורה להיקלט ע"י החצוצרה שם תתבצע ההפריה. 3. שינוי דרמטי בהרכב ותפקוד הזקיק מיצור אסטרדיול (בשלב הפוליקולרי) ליצור פרוגסטרון (המאפיין את השלב הלוטאלי). נוצר איבר אנדוקריני נמרץ ביותר ההופך כולסטרול (לכן גם שמו: "צהוב") לפרוגסטרון החיוני להכנת רירית הרחם לקליטת העובר. הביצית שומרת על יכולת ההפריה במשך כ - 12 שעות. מעבר ה ההוכחה הביולוגית לביוץ - השגת הריון. הוכחה עקיפה: הוכחת עליית פרוגסטרון בבדיקת דם המבוצעת כשבוע לאחר מועד הביוץ המשוער. תזמון: אצל אישה עם מחזור סדיר כל 28 יום יש לשער כי הביוץ קורה ביום 14 למחזור. כאמור, פרק הזמן מבוא המחזור עד הביוץ משתנה, אך אורך השלב הלוטאלי (מיום הביוץ עד בוא המחזור) הוא די קבוע = 14 יום. ערכות ביוץ ביתיות: עובדות על עיקרון זיהוי עליה בהפרשת LH בשתן. עליה זו מקדימה בכמה שעות את הביוץ. שיטה זו אינה טובה אצל נשים עם רמת LH בסיסית גבוהה, שכן הערכה עלולה להראות שהאישה בביוץ כל הזמן. במרפאות פריון מעוניינים לזהות ולתזמן הביוץ באופן מדויק יותר, ולכן מתבססים על בדיקות אולטרסאונד (הדגמת הזקיק הגדל) ובדיקות דם (הדגמת נחשול ה - LH) . לאחר הביוץ ניתן לזהות השינוי במרקם הזקיק, אך לא תמיד. כמו-כן ניתן לזהות נוזל חופשי המופיע באגן, אך גם סממן זה אינו מובהק לביוץ ויכול להופיע גם בהיעדרו. לאחר הביוץ הזרע מגיע לקרבת הביצית ולצורך השגת הריון. 2. חייב להתרחש תהליך הפרית הביצית ע"י הזרע 3. חייב להתרחש תהליך השתרשות-שבו הביצית המופרית משתרשת ברירית הרחם התנאי להתעברות הינו קיום היחסים במועד סמוך לביוץ,ביוץ מתרחש כ-14 יום לערך ממועד התחלת הוסת הבאה.יכולתה של הביצית להיות מופרית נשמרת לפרק זמן של 12-24 שעות לאחר חריגתה מהשחלה.לאחר שפיכת הזרע בנרתיק תאי הזרע יכולים לחיות עד 2-3 ימים ויכולים לנוע לאורך תעלת צוואר הרחם ,הרחם,החצוצרה-שבא מתרחש תהליך ההפריה,ומשם נודדת הביצית המופרית בחזרה לרחם ומשתרשת ברירית הרחם ושם מתפתח העובר.ואכן אם ישנה בעיה ברצף האירועים האלו עלולה להיווצר בעיה של אי פריון.